מחשבות שנוגעות למערכות מידע, וגם כאלה שלא…

דברים שרואים משם לא רואים מכאן

מכירים את הביטוי "אורח לרגע רואה כל פגע"?
זה נכון גם ביישום פעולות מתחום הבטחת האיכות בתחומים שונים, וכמובן גם במערכות מידע.

שיטת בדיקה נפוצה בפיתוח תוכנה היא ביצוע סקר קוד (code review) ע"י תוכניתן מקביל באותו צוות.
בשיטה זו התוכניתן שפיתח את המודול, מבצע בדיקת פונקציונאליות, בדיקת באגים ובדיקת שפיות (עבור קלט סביר מתקבל פלט סביר, עבור קלט לא סביר מתקבל פלט שגיאה), לאחר שבדיקה זו עוברת בצורה תקינה – תוכניתן אחר בצוות עובר על התוכנית – קורא את מה שכתוב, ובעין בלתי משוחדת בודק עמידה בסטנדרטים של פיתוח הנהוגים באותו ארגון.

הסיבה שהדבר מתבצע ע"י תוכניתן אחר היא שלכל אדם יש נטיה לראות את מה שהוא מצפה לראות, דרך אגב, זו הסיבה שמרבית הקסמים שאנו רואים באמת מצליחים לתעתע בנו, אנחנו מצפים לראות משהו, ובדיוק בזה הקוסם משתמש כדי לרמות את המוח והעין. אדם שכתב משהו – ולא משנה אם זה שיר, סיפור קצר, או תוכנה – יראה ברוב המקרים את מה שהוא תכנן לכתוב ולא את מה שכתוב באמת, בדגש על שגיאות כטיב, שגיאות הרלדה ושיוכל אותיות. (כתיב,הקלדה,שיכול=החלפה)

דוגמא מפורסמת למדי ניתן לראות כאן:
I_LOVE_PARIS

קראו את מה שכתוב ואח"כ קראו שוב את מה שכתוב, אלא שהפעם הצביעו על המילה שאתם קוראים, אחת אחרי השניה.

יש הבדל? (אם גיליתם את הטעות בפעם הראשונה – אתם צריכים לעבוד בהבטחת איכות!!!)

זה בדיוק מה שקורה כשאתם קוראים את מה שאתם כתבתם, או מסתכלים על מה שאתם עיצבתם.

המוח מתעתע בנו וגורם לנו לראות דברים שלא נמצאים שם, או להפך – לא לראות דברים שכן נמצאים.
כשאדם כותב ספר – בין אם הוא סופר מפורסם ובין אם זה ספרו הראשון – לפחות שני אנשים נוספים עוברים על הספר לפני יציאתו לאור – מגיה ועורך.
מדוע? כדי שאדם שלא מכיר את המוצר הנבדק יוכל לראות את כל הדברים "בפעם הראשונה", לפני שמוחו כבר משוחד.

מתברר שאפשר לרמות את עצמנו, אם עושים הפסקה של מספר ימים בין הכתיבה לבין הקריאה הראשונה – חלק מן הדברים שנאגרו בזכרון לטווח הקצר נעלמים, ואז הקריאה דומה במקצת לקריאה ראשונה, בקריאה חוזרת יש למעשה נקודת מבט שונה על אותם הדברים.

זה נכון גם לפתרון בעיות.
כשיש בעיה שלא מצליחים לפתור, לפעמים עדיף להניח לבעיה ולחזור אליה לאחר זמן מה – זה כנראה גם מקור הביטוי "תן לי לישון על זה" – כשעובר זמן, מחשבות באות והולכות ואלי דווקא בזכות מעשה או מחשבה שכלל לא קשורים יעלה הרעיון לפתרון הבעיה. אם גם זה לא עוזר –  כדאי להציג את הבעיה למישהו אחר, קו החשיבה שלו שונה משלכם, ההתנסות שונה ואולי דווקא משם תצמח התשובה.

זו ההמלצה שלי גם כשיש לכם רעיון למשהו חדש – אחרי שהרעיון מספיק בשל, ואתם בטוחים שהוא "מחזיק מים" ואין בו "חורים", שתפו את הרעיון עם מישהו, זה לא חייב להיות מישהו שמומחה בתחום, זה יכול להיות כל אחד, לפעמים דווקא השאלות התמימות מראות לנו נקודת ייחוס שלא חשבנו עליה.

מה המסר של הפוסט בעצם?
אדם, מוכשר ככל שיהיה, מסוגל לראות את הדברים רק מנקודת המבט שלו. כדי לראות צדדים נוספים של הבעיה (או הפתרון, או הרעיון, או כל דבר…) צריך נקודת מבט נוספת אחת לפחות.

חוות-דעת שניה לא צריכה להיות בגדר מותרות, אלא כלי הכרחי לפתרונות טובים יותר.

עד כאן הפעם.

אם הפוסט הזה מצא חן בעיניכם, לחצני השיתוף נועדו בדיוק בשביל זה!
אם אתם רוצים לקבל עדכון במייל, בצד שמאל יש מקום לרשום את המייל שלכם – מאותו רגע, כל פוסט חדש שיפורסם – תקבלו אותו במייל (מבטיח לא לשלוח ספאם ופרסומות…)

דרך אגב – הסנדלר הולך יחף – את האתר הזה בניתי בעצמי בעזרת וורדפרס – למעט כמה הערות קטנות על עיצוב מיושן – לא באמת עשו לי "סקר קוד", כך שאם מישהו רוצה להציע שיפורים או ביקרות בונה – אנא כתבו לי.

תגובתך בבקשה...

6 מחשבות על “דברים שרואים משם לא רואים מכאן”