"יצאת סיפוּקוּלוּ" או – איך דברים מתגלגלים?

על אף שאני משתדל מאוד להקפיד על עברית תקנית, יש לי חיבה עזה למילים שנוצרו משיבוש של משהו אחר. אוצר המילים שלי מכיל כמה וכמה כאלה, חלקן אף הצליח לחדור בצורה זו או אחרת גם לסובבים אותי. לאור העובדה שהבוקר אמרתי לעצמי "יצאת סיפוקולו" ואף כתבתי על זה "לכל העולם ואשתו" בפייסבוק, מן הראוי להסביר מה ולמה.

נתחיל ב"מה?"

במקום לומר כל מיני ביטויים המתארים אדם מסוים כ-"לא חכם" (בלשון עדינה), ונפוצים בקרב ילדים ומבוגרים כאחד, אני נוהג לומר "יצאת סיפוּקוּלוּ" ולתופף באצבעות את המנגינה של השיר "ציונה" (ניסים גרמה).

המילה כשלעצמה, יש לה ניגון משעשע, מצד אחד, היא לא נשמעת בעברית, וגם לא בשפה אחרת מהאיזור או מהתפוצות, אבל מצד שני היא לא בדיוק זרה, משהו בה נשמע מוכר. וכאשר אומרים למישהו "יצאת סיפוקלו", קורה הדבר הבא – אם אותו אדם מכיר את הביטוי, הוא מחייך כי הוא מבין שהוא עשה משהו לא חכם, ואנחנו זורמים איתו, מעירים לו, אבל בלי להעליב. אם האדם לא מכיר את הביטוי, הוא מחייך, כי באמת המילה מתנגנת באופן משעשע, ואז מבקש הסבר. אחרי ההסבר הוא שוב מחייך, כי הוא עבר למצב שתואר קודם…

ועכשיו "למה?"

לכל אח בכור, מעצם הגדרתו כאח, יש לפחות אח אחד צעיר שבו הוא "מתעלל" ועושה לו קונדסים. גם לי יש אח שסבל לא מעט מהקונדסים שלי, ביחוד בשלב שבו הוא עוד היה משבש מילים (עכשיו אתם מנסים לחשוב איזו מילה השתבשה, נכון?).

לפני שהמציאו את מכשיר הסודה המעוצב שיש לחלקנו במטבח, על השיש, כמעט בכל בית היה מכשיר כסוף עם ראש אדום שמייצר מים מוגזים – סודה! למתקן המופלא הזה, שלפי הסיפורים, היה מתנה נפוצה לחתונה או לחנוכת הבית, קראו "סיפולוקס". אתרע מזלו של אחי והוא שיבש את השם "סיפולוקס" ל… כמובן – "סיפוּקוּלוּ"!

בשלב זה פרצתי בצחוק ואמרתי לו:"אה… יצא לך סיפוקולו, יצא לך סיפוקולו…". זהו. המילה סיפוקולו באה לעולם, ונכנסה למאגר הדברים הלא נחוצים שאני שומר בראש, עד השלב שבו התבגרתי, הציניות שלי החלה לפרוח, והייתי צריך מילה שבאמצעותה אפשר לעקוץ, אבל בלי להכאיב ממש, ובדרך פלא, המילה נשלפה מנבכי הזכרון והתאימה להפליא לצורך הזה.

עברו כך וכך שנים, גדל דור חדש, וכיום, הילדים שלי, שגם להם לא חסר מהגנים שלי, משתמשים במילה זו נגדי בכל הזדמנות שרק אפשר… מה לעשות, גם אני לפעמים "יוצא סיפוקולו".
צריך להיות ביקורתיים כלפי עצמנו, לא?
ברור שכן, אבל במידה, לעקוץ בלי להכאיב. בקיצור – סיפוקולו!

אולי בעתיד אכתוב על עוד מילים שנוספו אצלי לשפה.

קראתם? חייכתם? לא תתנו לי לייק?