תרבות הנהיגה שלנו

פוסט זה פורסם בדף הפייסבוק שלי באפריל, רלוונטי לחלוטין גם היום.

בשעת ערב מאוחרת, חזרתי עם משפחתי מארוחת חג אצל חמי וחמותי (ברור שהיה כיף וטעים, אבל לא על זה אני מדבר היום), בדרך הביתה הילדים נרדמו, אשתי גם נמנמה קצת ואני נהגתי. כרגיל בסיטואציה כזו, אני מתחיל לגלגל בראש מחשבות שלא קשורות לכלום שנובעות כנראה מרגע חולף או ממשהו בתת מודע שראיתי בזמן זה או אחר. הפעם המחשבות נדדו לנושא תרבות הנהיגה שלנו. אני כנראה לא הנהג הכי טוב בעולם (או בארץ, או באיזור המרכז או…) אבל אחד הדברים שאני מקפיד לעשות הוא להתבונן במראה ולוודא שאני לא מפריע לאף אחד. הנהג שהיה לפני (במסלול השמאלי) כנראה לא נוהג לעשות כמוני, כי הוא המשיך בנהיגה איטית ומרגיזה (מותר לנסוע ב-110קמ"ש, והוא נסע בין 80 ל-90). סימנתי לו עם האורות הגבוהים (כמקובל במדינתנו…) והוא הגיב בבלימה יזומה כדי להפחיד אותי או להרגיז אותי או כל דבר מיותר אחר, וכמובן, המשיך בנסיעתו האיטית במסלול השמאלי. הכביש הוא כביש מהיר, שלושה נתיבים, בעשרת הקילומטרים הבאים אין יציאה שמאלה, אזה למה הוא נמצא שם? עברתי למסלול האמצעי, הגברתי את המהירות וחלפתי על פניו, מבט מהיר שמאלה גילה את מה ששיערתי – האיש עסוק בשיחה בטלפון, שאותו הוא אחז בידו.
ואני שואל – למה?
אתה רוצה לנסוע לאט? סע לאט.
אתה רוצה לדבר בטלפון? דבר בטלפון.
אבל למה לעשות את זה בנתיב השמאלי, בלי דיבורית ובהתעלמות מלאה מהסובב אותך?
סע במסלול הימני, תתקין דיבורית, וגם אז לדבר רק את המינימום הנדרש.

ואז חשבתי לעצמי – אני רוצה להוביל שינוי. שינוי קטן. השינוי מתחיל כאן, בפוסט הזה, עם בקשה אחת קטנה – שכל נוהג ונוהגת יבחר את אחד הדברים שהוא עושה בכביש בצורה לא נכונה או לא מתחשבת, והחל מרגע זה, יוותר עליו, מי שחושב שהוא לגמרי בסדר ונוהג למופת – שיבחר משהו אחר שבו הוא יכול לתרום לתרבות הנהיגה האדיבה.
זה יכול להיות כל דבר, הטלפון, המהירות, העקיפה, גניבת נתיב, חניה כפולה, עמידה "רק לרגע" במקום שמפריע לתנועה, או כל התנהגות אחרת שאתם יכולים לשפר. מתחילים מדבר אחד.
אני התחלתי מזמן, כשגרתי ברמת גן. החלטתי שאני לא גורם לנהג ברכב שמאחורי להתרגז בגלל הנהיגה שלי. אני תמיד מסתכל במראה, כדי לראות אם אני מעכב מישהו שממהר, בין אם זה בסמטה צרה כשאני מחפש חניה או בכביש המהיר כשאני נוסע בנתיב השמאלי או האמצעי. אם בזכותי הוא לא התעצבן ולכן היה יותר ער לסביבה – הרווחתי.
הכדור עובר אליכם – תתחילו בדבר אחד קטן שאתם עושים, תחליטו לוותר עליו, תכתבו מהו ותשתפו הלאה.

כשכל אחד יעשה דבר אחד קטן – כולנו עשינו דבר אחד גדול.

סעו לשלום, ושובו בשלום.

תגובתך בבקשה...

מחשבה אחת על “תרבות הנהיגה שלנו”