שלמה שלמה שלמה שלמה שלמה 2


אחד הסיפורים על חוכמתו של רש"י (רבי שלמה יצחקי,  מגדולי הפרשנים), מספר על מקרה שארע לאחר ש-רש"י, שהיה אדם עני, ביקר אצל ריה"ל (רבי יהודה הלוי) שהיה עשיר.
לאחר שיצא רש"י לביתו, שמו לב עובדי המשק שנעלם בגד מהבית. רדפו אנשי הבית אחרי רש"י ואילצו אותו לשלם עבור הבגד.
רש"י שילם, בלב כבד, וכתב על הדלת של ריה"ל: "שלמה שלמה שלמה שלמה שלמה".
מאוחר יותר, הגיע ריה"ל וראה את הכתוב, שאל את אנשיו מי עשה את זה, וכאשר הבין שמדובר באורח העני, ביקש שימצאו אותו כדי לברר את פשר הדברים.

כאשר הגיע רש"י שוב לביתו של ריה"ל, נשאל לגבי הכתוב, וכתגובה – ניקד את המילים : "שֶׁלָמָה שְׁלֹמׂה שַׂלְמָה שְׁלֵמָה שִׁלְמָה", והפירוש הוא "מדוע שלׂמׂה שילם על בגד שלם?"
שלמה(1)= למה; שלמה(2) = שְׁלמה; שלמה(3)=בגד; שלמה(4) = שלם,מלא; שלמה(5) = שילם עבורו.

מי שעדיין לא קרא פוסטים שלי, בטח תוהה מה עניין סיפורי חז"ל בבלוג על מערכות מידע. אני מקווה שהקוראים הוותיקים יותר מצליחים לראות את הרמזים…

נגישות תוכן

הנושא הפעם הוא נגישות אתרים, בדגש על הנגשת תוכן. באוקטובר הקרוב, אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, ייכנס לתוקפו חוק נגישות אתרים ויחול על כל האתרים שמספקים שירות לציבור. החוק עוסק בהנגשה, גם זו הטכנית, שכולם מדברים עליה, אך גם בהנגשת התוכן, ועל זה מדברים פחות.

לרוב, אנשי המקצוע שעוסקים בהנגשת אתרים, מציינים בפני בעלי האתר שעליהם לבצע גם הנגשת תוכן, וחלקם מסתפק בזה. בעל האתר נשאר עם פלטפורמה מונגשת, אך בשורה התחתונה, אם לא טיפלו בתוכן, האתר עדיין אינו נגיש.

תוכן האתר הוא בעיקר החלק הכתוב, אך לא רק. הדוגמא שאיתה בחרתי לפתוח את הפוסט הזה ממחישה כמה קשה "לקרוא" טקסט בעברית, גם כאשר רואים אותו!
למי מכם שיש תוכנה לקריאת מסך, ודאי נתקל במילים שכתיבתן זהה אך משמעותם שונה לחלוטין, והדוגמא הנ"ל היא באמת קיצונית כי היא אינה בשפה היומיומית שלנו. נסו לחשוב כיצד קורא מסך ישמיע את המילים הבאות: קרה, כרה, כרע, קרע, קרא. כולן נשמעות KARA, לחלקן מדובר במשעות שונה לאיות זהה (קרה – ארע, קרה – קור, קרה – לא חמה) וחלקן עלולות להיות חליפיות, כך שהמשפט עדיין יהיה הגיוני, אך במשמעות שונה ("פלוני קרא/קרע את המכתב").

הבנת הנקרא היא סובייקטיבית

טקסט שנכתב באתר אשר מיועד לאנשי רפואה, קרוב לוודאי שיכיל ביטויים ומושגים שברורים לרופאים ואנשי אקדמיה בתחום הרפואה. לגיטימי שתוכן לאתר כזה יהיה מורכב גם מקיצורים וראשי-תיבות ששגורים בשיח הרפואי. כך גם לגבי אתרים מקצועיים אחרים.
לעומת זאת, אתר מקביל שעוסק בנושאים רפואיים, אך מיועד להעשרת היעד של הקהל הרחב, ראוי שייכתב בשפה פשוטה וברורה יותר, עם הפניות רלוונטיות בכל מקום בו קיים הכרח לנקוט בביטוי מקצועי. תוכן מקצועי מכל סוג, באתר שמיועד לקהל הרחב, עלול להיות תוכן לא נגיש.
נשמע הגיוני?
הדבר נכון לא רק לתחומים אקדמיים עם שפה גבוהה, לדוגמא – גם לתחום האינסטלציה יש ז'רגון משלו. מי שאינו בקיא באביזרים השונים, לא יבין מה עושים עם "מופה" או "ניפל", ורק כדי להעלות חיוך על השפתיים – כשאינסטלטור שואל איפה החנוכיה*, הוא לא מתכוון להדליק נרות.

הנגשת תוכן באתר קיים

תכנים כתובים שכבר מופיעים באתר ונדרשים להיות מונגשים, צריכים למעשה לעבור עריכה מחדש ולהתאים אותם לכללי ההנגשה לתוכן. גם כללים אלה ניתן לחלק לקבוצת ההנחיות הטכניות (שימוש נכון בהיררכיות כותרות, משפטים באורך סביר, פסקאות באורך סביר וכו') וקבוצת ההנחיות התוכניות – כתיבה ללא ראשי-תיבות, ניקוד מילים בעלות כפל משמעות, התאמת משלב השפה לקהל הפוטנציאלי וכו'.

הקבוצה הראשונה ניתנת לבדיקה וטיפול על-ידי כלים אוטומטיים הנמצאים ברשת, או במסגרת חבילת הנגשה מספקים העוסקים בנושא. לקבוצה השניה, במיוחד במלל עברי, עדיין לא נמצא הפתרון הטכנולוגי, והמענה היחיד הוא לטפל בזה בעזרת כותב או עורך תוכן שעוסק בהנגשה.

אפשר גם לבד

לא חייבים להוציא סכומים גבוהים על הנגשת תוכן, למי שיש זמן, ידע וכשרון לכתיבה, יכול לבצע את הנגשת התכנים בעצמו. לטובת הקהילה, הנה חמישה כללים פשוטים שאם עמדתם בהם, קיימת סבירות גבוהה שהתוכן שלכם הוא נגיש:

  1. שימוש נכון בהיררכיית כותרות (H1 ראשונה ויחידה, ללא דילוג על רמות היררכיה).
  2. משפטים קצרים וברורים (12-18 מילים למשפט).
  3. פסקאות ממוקדות ולא ארוכות (עד 150 מילים לפסקה) וכותרות משמעותיות לכל פסקה.
  4. ניקוד מילים בעלות משמעות שונה אך כתיב זהה, שימוש מינימלי, אם בכלל, בראשי-תיבות.
  5. שימוש בטבלאות רק כאשר הדבר הכרחי, וגם במקרים אלה – לשמור על טבלאות פשוטות ככל האפשר.

 

בהצלחה!

*חנוכיה הוא כינוי לרכזת צינורות המים בבניה המודרנית, עקב דמיונה לחנוכיה, לא מצאתי תמונה חופשית, אז אני משאיר לכם לחפש 🙂


תגובתך בבקשה...

2 מחשבות על “שלמה שלמה שלמה שלמה שלמה

  • אילנה

    יש במאמר הזה הרבה מאוד טעויות באשר לחובת הנגישות וחבל מאוד שגם הם מטעים את הציבור. אין חובה לאורך משפטים, אין חובה להימנע משימוש בראשי תיבות, אין חובה לניקוד או לאורך טקסט בפיסקה.

    • גלזר יעקב מחבר הפוסט

      ראשית, תודה שהשקעת מזמנך לקרוא!
      המאמר לא נכתב כפירוש לחוק או הגדרה מה חובה מה לא, אלא כללים שיסייעו להנגשת התוכן לקוראים, בין אם מדובר בבעלי מוגבלות או לא.
      'מוגבלות' היא לא רק ליקוי ראיה או בעיה מוטורית – גם הפרעת קשב וריכוז היא מגבלה.
      לגבי ראשי תיבות – אם אני רוצה לכתוב מאמר על שגרת חיי החיילים בבסיסי חיל האוויר, רצוי להמנע ככל האפשר משימוש בשפה צבאית אם קהל היעד הוא אזרחים.
      זו לא חובה "חוקית" אלא הגיון בריא.
      כך גם לגבי ניקוד מילים מסוימות. טקסט שמחייב את הקורא לעבור פעמיים או יותר על המשפט כדי להבין מה כתוב בו הוא לא טקסט נגיש, ושוב, לא מדובר רק על בעלי מוגבלות מתחום הראייה או המוטוריקה.
      לא הייתי מגדיר זאת כטעות.
      אשמח לתקן את כל הנדרש תיקון (בתנאי שזה אכן "מקולקל").