גם אני נסעתי בקו מספר 1

באחד באוגוסט 2014 נחנך בגוש דן קו מספר 1, הקו המקדים, הקו האדום. האוטובוסים הארוכים ("מִפרַקִית") נוסעים במסלול שמדמה את המסלול העתידי של הרכבת הקלה – הקו האדום. כפי שזה נראה כיום – הדבר היחיד שהקו מדמה הוא תוואי המסלול.

בשלבי ההכנה להפעלת הקו,  הנתיב הימני של הכביש לאורך המסלול נצבע בצבע אדום, נוספו שלטים לתחנות הקו, עמדות הסברה וטעינת רב-קו פוזרו לאורך תחנות רבות של הקו. חלק מתחנות הקווים האחרים שנוסעים באותו מסלול הועברו למיקום אחר כדי לאפשר החלפת אוטובוסים נוחה יותר.

ההתחלה נראתה מבטיחה.
ההמשך קצת פחות.

חלקים גדולים מהפס האדום נשחקו ונטשטשו תוך מספר ימים, התקווה הגדולה שלי היתה שהפרסומים אודות אכיפה מוגברת של איסור נסיעת כלי רכב פרטיים, עצירה וחניה בנתיב הזה אכן יקיימו את מה שהבטיחו.
בימים הראשונים באמת ראיתי כמות גדולה יותר של ניידות משטרה ושוטרים שעסקו בחלוקות דו"חות, אחרי כשבוע הם נעלמו.

הפרעות מזדמנות בנת"צ

כמו שכתבתי בפוסט אחר בנושא הזה (פחות או יותר לפני שנה), כמו כל שרשרת – גם נושא התחבורה הציבורית נמדד לפי החוליה החלשה – והפעם זה הנהג הישראלי. לא מדובר בנהג אוטובוס שעסוק בויכוח עם הנוסעים, ספירת כסף ו"כרטיסנות", כי נהג האוטובוס בקו 1 כלל לא עוסק בכל מה שציינתי. מדובר בכל אותם בריוני כביש – נהגים מזדמנים שעוצרים לקנות סיגריות וגרעינים באיזור פרדס-כץ, לאכול שווארמה ברמת-גן, לחכות למישהו שאו-טו-טו מגיע ליד קניון עזריאלי או סתם להרוויח רמזור, וגרועים מהם הם הנהגים שחונים לא במקביל למדרגה אלא באלכסון או בניצב לה, ואז חסימת הנתיב היא לפרק זמן ארוך יותר.
כל כלי רכב שמפריע  "קצת" לאוטובוס הארוך בנתיב היעודי, גורם למפרקית הארוכה הזו לעצור, להאט, לעבור לנתיב השני, או כל האפשרויות גם יחד. כל עוד לא תיושם אכיפה מאסיבית ושמירה על הנת"צ לשימוש האוטובוסים בלבד – הניסוי של סימולציית הרכבת הקלה לא ישיג את מטרתו.

תמהיל האוטובוסים במסלול

קו מספר 1 נוסע במסלול שדומה ברובו למסלול של קו 40 מבת-ים לתל-אביב, ולמסלול של קו 51 מתל-אביב לפתח-תקווה. שני הקווים ממשיכים, בינתיים, לעבוד כרגיל, וכמובן שכל יתר הקווים בציר המסגר-ז'בוטינסקי (ר"ג/ב"ב/פ"ת) עד צומת גהה, ממשיכים כסדרם – התוצאה – לכל העומס הרגיל בציר הזה, מתווספות המפרקיות הענקיות של קו מספר 1.
הטיפול הנכון הוא לצמצם משמעותית את הקווים האחרים בציר גהה-תחנה מרכזית חדשה ת"א (תמח"ת), גם אם המשמעות היא נוסעים שצריכים להחליף אוטובוס במקום נסיעה ישירה.

פתרון חלקי אך אפשרי

ביטול קווים והגברת התדירות של "הקו האדום" תאפשר קיצור זמן הנסיעה בחלק העמוס ביותר של ציר ז'בוטינסקי, בלי פגיעה ממשית בשירות, ואף שיפור השירות לחלק ניכר מהאוכלוסיה.
עקב אכילס של שיטה זו הוא תחנות ההחלפה בין הקווים שיובילו עד ציר גהה-תמח"ת. פתרון אפשרי הוא תחנת החלפה עיקרית אחת במחלף גהה, קווי האוטובוס שמגיעים מבקעת אונו (68,70) יהפכו לקווים סיבוביים קצרים – יורידו את הנוסעים מתחת לגשר – מקום מוגן משמש וגשם, ויחזרו לתחנת המוצא. תחנת החלפה נוספת תהיה בצומת בן-גוריון – ז'בוטינסקי, ותשמש את קווי בני-ברק ורמת החייל, תחנה משמעותית נוספות תהיה באיזור הבורסה, ואחריה רכבת ארלוזורוב וקניון עזריאלי.
בכיוון ההפוך תחנות ההחלפה המהותיות תהיינה התחנה המרכזית בת"א, צומת הרחובות בגין-הרכבת ובית מעריב.
להשלמת השמירה על השירות צריך לוודא שנוסעי ציר המסגר מקבלים מענה הולם ע"י הקווים שימשיכו לעבור שם.

מבט לעתיד

נסעתי באוטובוס של "הקו המקדים" מספר פעמים, הנוסעים עדיין לא התרגלו שעולים ויורדים מאותן דלתות, אנשים מנסים לעלות לפני שהנוסעים שרוצים לרדת הספיקו לעשות זאת. כמו שהתרגלו ברכבת – זה יקרה כנראה גם באוטובוס. הנהג עסוק רק בנהיגה, זמן ההמתנה בתחנות נראה באמת קצר יותר. נותר עוד להחזיר את האכיפה לשמירה על מסלול פנוי.

"הקו המקדים" מאפשר למהנדסים ולגורמי התחבורה לבצע מחקר אמיתי על צרכי הנוסעים בגוש דן, האמצעים הטכנולוגיים המשמשים היום כדי "לשלם" עבור הנסיעה מהווים כלי מדידה איכותי ממעלה ראשונה. המידע קיים ומאפשר לדעת לא רק מה כמות הנוסעים שעולים בכל תחנה, אלא גם מה היה האוטובוס הקודם בו הם נסעו לפני העליה ל"קו המקדים" ובאיזו תחנה עלו עליו. ניתוח של כל המידע הזה יאפשר ללמוד את השטח ובהתאם לכך לתכנן את יתר הקווים גם לטווח הקצר וגם לטווח הרחוק כשתגיע (סוף סוף) הרכבת הקלה.

תגובתך בבקשה...

4 מחשבות על “גם אני נסעתי בקו מספר 1”