תכבה, תדליק, זה בטח יעבוד!

{אפשר לדלג ישר לפתרון התמודדות עם קודן לא עובד, אימובילייזר תקוע או טיפול בקודן לא מגיב, ואפשר גם להשאר ולקרוא גם את הסיפור}

כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה?
כמה פעמים עשיתם את זה ובאמת זה הצליח?
למה פעולה "מטופשת" לכאורה, פותרת לפעמים את הבעיה?

סיפור רקע וקודן לא מגיב

תחילת פברואר, יום שישי, השעה בערך 16:30, יצאתי מרמת גן בכיוון כללי דרומה לאיזור לא מיושב כדי לצלם כוכבים ולצפות בתחנת החלל עוברת מעל ראשינו.קודן לרכב
ברמזור, על דרך ההלכה לפני הירידה לאיילון, עמד רכב עם אורות מהבהבים, מכסה מנוע מורם, והנהג מביט בתסכול על כל ה"עסק" שמתחת למכסה המנוע.
אני לא מבין גדול במכונאות רכב וחשמל רכב. האמת, אני גם לא מבין קטן…
אבל היו לו שני ילדים קטנים ברכב, הערכת הזמן שלי היתה כזו שיכולתי להתעכב, ושאלתי אם הוא צריך עזרה. הוא ענה בחיוב ושאל אם אני מבין בזה. מלמלתי משהו לא ברור, עצרתי את הרכב בצד, וניגשתי לראות מקרוב. שאלתי "מה הבעיה?", הוא סיפר לי שהרכב כבה "פתאום", הקודן לא עובד וזו בעיה שכבר קרתה פעם.

הוא שאל אם יש לי כלים כדי לחזק את המהדק של המצבר, כי זה מה שעשו בפעם הקודמת.
כלים לא היו לי, ולכן ניסיתי לחשוב מה אפשר עוד לעשות.

הבנת הבעיה

ביקשתי ממנו שינסה להתניע, סתם כדי לקבל תחושה כללית של המצב. לא נשמעו אפילו "קליקים" של סטרטר. נזכרתי שפעם, כשלמדתי לתיאוריה, אבא שלי אמר לי שאת המצבר צריך רק להתנעה. אחרי זה הרכב מייצר לעצמו חשמל, וגם טוען את המצבר, בעצם, העובדה שהרכב כבה, לא קשורה בכלל למצבר.
אבל מה לעשות? הרכב לא מניע? לנסות להניע עם כבלים למצבר שלי?
המחשבה הבאה היתה – אני ראיתי שהאורות מהבהבים, במצב כזה יש חשמל, והבעיה אינה מצבר.
אז מה כן? ניסיתי לחשוב בצורה לוגית:
חשמל – יש!
התנעה – אין!
המנוע כבה פתאום, והקודן לא עובד… קודן… קודן… אה, וזה גם קרה כבר פעם.
מה שעשו אז זה התעסקו עם המצבר.

מסקנה :  משהו קרה במערכת השבתת המנוע (קודן / אימובילייזר), עכשיו ננסה להבין האם מדובר בקודן מנותק או שיש לנו מקרה של קודן לא מגיב.

 

חיפוש פתרון

מעגל מודפס, "תכבה תדליק זה בטח יעבוד"מערכת השבתת המנוע, האימובילייזר (או ה"קודן" בשימוש היומיומי הנפוץ), היא בסופו של דבר מערכת מחשב קטנה, במערכות כאלה יש פתרון מצחיק שנקרא "תכבה, תדליק, זה בטח יעבוד!" – אבל כיבוי קודן לא דומה לכיבוי מנורה, לקודן אין כפתור "כיבוי" סטנדרטי!
הפתרון המיידי הוא כנראה נטרול הקודן ברכב, או עקיפת קודן, אבל זה לא משהו שאני רוצה לנסות, אני בטח לא רוצה לגרום לו נזק.
הכיוון ההגיוני הוא לכבות או לבצע איפוס של הקודן. אז אולי באמת צריך לנתק את המצבר כדי לטפל בבעיה?

מימוש

איך מנתקים את המצבר? לוקחים מפתח מילימטרי קטן (9 או 10 או 11, תלוי בדגם) או פלייר-פטנט (ג'בקה) ומנתקים את אחד הכבלים. פשוט.
חזרנו בעצם למשבצת הראשונה. צריך פלייר או מפתח כדי לשחרר את המגעים (מהדקים) של המצבר. כלים כאמור אין לי, ולכן נחפש משהו אחר.
מסובב את הגלגלים בראש, חושבים מחוץ לקופסא, ותוך כמה שניות זה מגיע…
מצאתי!

לא להיתקע על המחשבה הראשונה!

לא צריך לנתק את המצבר, אפשר לנתק את החשמל למערכת!
איך עושים זאת? בעזרת תיבת הנתיכים("פיוזים")!
באותה הזדמנות נבדוק אולי אחד מהם שרוף.
פתחתי את תיבת הנתיכים ושלפתי את הנתיכים בשורה הראשונה. בדקתי כל נתיך שהוא לא שרוף, החזרתי למקום, וביקשתי שינסה להתניע. כלום! לא דובים ולא יער.
עברתי לשורה השניה, ואני מבין שהזמן שלי הולך ואוזל. אני רוצה להיות דרומית לבאר-שבע בשעה שש…
לא היה לי זמן לעבור שוב על הנתיכים אחד אחד, אז הוצאתי את כל הנתיכים בבת אחת (תוך וידוא שאני זוכר את הסדר שלהם לפי ערכיהם…) והחזרתי למקום. ביקשתי שינסה.
צלילים של סטרטר ו-יש! המנוע עובד.
אמרתי לו שאם זה קורה שוב – שיוציא את כל הנתיכים בשורה השניה ויחזיר למקום. וביום ראשון שיטפל בקודן.

{עכשיו אפשר לגשת חזרה לרכב ולנסות, אפשר גם להמשיך ולקרוא עוד כמה דקות עד הסוף ולתת לי לייק או להגיב אם הפתרון הזה עזר}

מחשבות לאחר מעשה

למה זה עובד בחלק ניכר מהמקרים? מה בעצם קורה כשאנו עושים "תכבה, תדליק, זה בטח יעבוד"?
אין לי את כל התשובות, אך ממה שהספקתי להכיר, אחת הסיבות היא בעיה שקשורה בניהול הזכרון שמשמש את הישום/רכיב, והשניה קשורה להתחממות/הצטברות לכלוך.

נתחיל בנהול הזכרון – כאשר המחשב שלנו מופעל ("המחשב "עולה" בעגה המקצועית…) ישנן תוכנות רבות שנטענות לזכרון ומגדירות מהי כמות הזכרון שנדרש. כאשר נדרש יותר זכרון – המחשב מקצה שטח חדש, והשטח הישן? בד"כ מסומן כאיזור פנוי, או, במקרים מסוימים – נשמר עבור אותו יישום.
המחשבים של היום, בזכות ריבוי מעבדים וגם בזכות מערכות ההפעלה, מסוגלים לבצע מספר משימות במקביל, או "כמעט במקביל" ואנחנו לא מרגישים שהמחשב מדלג במהירות בין כמה יישומים, ולכן יש תנועתיות רבה של הקצאות זכרון, ושטחי הזכרון הרציף הולכים ומצטמצמים, גם אם סך כל הזכרון בשימוש נשאר יחסית קבוע.
כאשר המחשב מתחיל להתעסק עם העברת שטחי זכרון מיישום ליישום, אנו מרגישים איטיות עד כדי "תקיעה" ממשית של המחשב. במקרה כזה, כיבוי והדלקה גורמים לטעימה מחדש של היישומים לשטחי זכרון רציפים, ובין השאר גם לשחרור איזורי זכרון שנותרו תפוסים ע"י תוכנה שכבר לא פעילה. זו הסיבה שבמרבית המכשירים שיש בהם יחידת עיבוד, יש כפתור או נקב קטן לביצוע אתחול (RESET).

קצת היסטוריה

כאשר למדתי לראשונה לתכנת בשפת C, אחד הדברים שהדגישו, היה שכל הקצאת זכרון שבוצעה, היה צריך לשחרר, אחרת המחשב ייתקע. התרגיל המסכם היה לכתוב משחק דמקה של המחשב נגד שחקן אנושי. השיטה היתה לבצע סימולציה של מספר מהלכים קדימה, ולבחור במהלך שיוביל בסבירות גבוהה ביותר לנצחון. כל חישוב כזה דרש יצירת לוח משחק דמיוני בזכרון של המחשב ולבצע שני צעדים (אחד של המחשב ואחד של השחקן), באחד השלבים שכחתי לבצע שחרור זכרון, אבל כל עוד המחשב "שיחק" רק 8 צעדים קדימה, לא היתה בעיה. כאשר הגדלתי את כמות הצעדים שהמחשב "שיחק" ל-16, תמיד המחשב היה נתקע. התברר שאכן עברתי רמה מסוימת של זכרון פנוי, שבה ניהול הזכרון צרך יותר משאבים מאשר המשימה החישובית עצמה.

פיסיקה אלמנטרית

הסיבה השניה שהזכרתי, היא חום או לכלוך – רכיבים אלקטרוניים עובדים באופן מיטבי בטמפרטורה נמוכה. ככל שהטמפרטורה עולה  – הביצועים יורדים, עד כדי תפקוד לקוי. מרבית המערכות שבהן יש "מחשב קטן" (הן נקראות מערכות משובצות מחשב, או בקיצור "משובצות") מבצעות בעת ההפעלה הראשונית בדיקה עצמית, שאחד השלבים בה הוא הגדרת איזורי תפקוד לקוי כדי להתעלם מהם. רכיבי זכרון או דיסקים קשיחים, יכולים להמשיך לפעול גם אם איזור מסוים אינו תקין – פשוט נפח האחסון קטן יותר.
מספיק שאחד מהרכיבים מתפקד ב-99%, כדי להשבית מערכת שזקוקה למידע שנמצא ב-1% הפגום. במקרה כזה, ביצוע אתחול יגרום למערכת להתעלם מהאיזור הפגוע ולפעול באופן תקין.
לכלוך גורם להצטברות מטען חשמלי על הרכיבים שמשבש את פעולתם. אתחול אמנם לא פורק את המטען החשמלי, אבל ניתוק החשמל לפעמים כן.

עד הפעם הבאה… ואז שוב – "תכבה, תדליק, זה בטח יעבוד!"
אין לי ספק שזה קרה גם לכם, לפחות פעם אחת עם הממיר של הכבלים, או עם המודם, או הטלפון הנייד, או…

לפעם הבאה

אם התופעה מתרחשת מספר רב של פעמים, או בסמיכות רבה מדי – סימן שמדובר בתקלה אמיתית. תקלה במערכת הקודן שיש לטפל בה בצורה מקצועית ולא בשיטת סבתא של העידן הדיגיטלי.
במיוחד הדבר נכון כאשר מדובר במכשיר הקשור לבטיחות, או עלול לגרום לסכנה עקב תפקוד לקוי.

יש לי גם סיפור חדש על מערכת מולטימדיה לרכב שהפסיקה לעבוד ושם כיביתי והדלקתי כמה פעמים וזה לא עבד, אבל מצאתי פתרון אחר לבעיה!

אם גם לכם יש בעיה דומה של קודן לא מגיב או קודן שנתקע, זו הזדמנות טובה לרדת לרכב ולנסות את מה שעשיתי. במקרה הטוב זה יעבוד, במקרה הפחות טוב, זה לא יעשה כלום.

למען הקוראים הבאים – מוזמנים לספר בתגובות לפוסט אם היה לכם מקרה דומה, אם העצות שלי עזרו ומה אתם עשיתם כדי לפתור את הבעיה במקרה שלכם.

קראתם עד לכאן? כנראה שנהנתם. מוזמנים לעשות לייק ולעיין בסיפורים נוספים בבלוג שלי.

גם אם לא בא לכם לקרוא סיפורים נוספים – קליק על הלייק ולו רק כדי לתת לי הרגשה טובה…

אנא שתפו את הפוסט הזה עם חבריכם, אולי גם הם ימצאו עניין בבלוג ובסיפורים השונים.
מי שעדיין לא נרשם לעדכונים במייל – מוזמן להירשם בתיבה בצד שמאל.

תגובתך בבקשה...

16 מחשבות על “תכבה, תדליק, זה בטח יעבוד!”