לא כל הנוצץ זהב

שמענו פעמים רבות את הביטוי הזה, ובאמת, לא כל מה שיפה ונוצץ הוא זהב, יש הרבה דברים נוצצים ויפים שמתגלים בסוף כשברי זכוכית או סתם חתיכות של רדיד אלומינים.
כמובן שזה מתקיים לא רק בדברים הנוצצים שאנו רואים בדרך, אלא גם במידע ה"נוצץ" שמסתובב ברחבי הרשת. ועל זה אני רוצה לדבר הפעם.

בין שאר הפעילויות שממלאות את היממה שלי, אני גם "גניאלוג חובב", אני חוקר, כתחביב, את שורשי המשפחה שלי. לצורך כך אני נעזר רבות במידע הרב שיש ברשת.
תחום הגניאלוגיה זינק בצורה מדהימה בזכות האינטרנט. ארכיונים רבים נגישים לחיפוש מקוון, עמותות וארגונים רבים מנהלים דפי אינטרנט וקבוצות פייסבוק וחלקם מעלים תכנים ומידע לרשת, וכמובן ישנם כלים רבים, בחינם, או בדמי מנוי סבירים, שמאפשרים לכל אחד לבנות את אילן-היוחסין שלו, ולשתף אותו עם אחרים.

גם באלה וגם באלה ניתן לשלוט על רמת החשיפה של המידע באילן-היוחסין, מתוך הבנה שמחקר של אחד יכול להועיל למחקר של אחר – גם מבלי לאפשר לו לשנות את המידע.
כאשר מוצאים מידע באילן-יוחסין מתוחזק היטב, עם פרטים רבים, קישורים לאסמכתאות (תמונות של מצבות, תיעוד מרשם אוכלוסין וכו') ניתן להתרשם שמדובר בחוקר רציני ולהתייחס לנתונים באילן-היוחסין שלו כמעט כמו שמתייחסים לעובדות מוחלטות. מאידך, ישנם אילנות של חובבים, שהמידע בהם לא מאומת, ולכן קשה להתייחס אליו ברצינות. וכאן מתחילות הדילמות – אם יש ענף במשפחה שמקור המידע היחיד לגביו הוא אילן של חוקר אחר, אך הוא לא נראה מידע מקצועי ומתוחזק, ומצד שני המידע "מרגיש לנו" כמידע מהימן (השמות חוזרים לאחר שני דורות, תאריכי הלידה והפטירה נראים סבירים…) האם נכניס את זה לאילן-היוחסין שלנו?

לפעמים באמת מדובר בזהב טהור, ולפעמים בפיסת פלסטיק צבוע. אך ייתכן שנדע זאת בשלב מאוחר מדי, או שלא נדע זאת לעולם. לפעמים אין ברירה והולכים עם האינטואיציה, אך כשמחליטים להכניס מידע כזה לאילן היוחסין – צריך להבין את המשמעויות של פעולה זו.
בהנחה שגם האילן שלנו חשוף לצפיה – מנועי החיפוש הגניאלוגיים (יש כלים יעודיים לזה, לא "סתם" גוגל) יציגו את המידע הזה כמידע מאומת מול שני אילנות – והחוקר הבא שייתקל בזה, עלול לחשוב שמדובר באמת בשני מקורות מידע ובזכות התאימות ביניהם (כמה מפתיע…) גם הוא יתייחס לזה כמידע מהימן, וזהו. כדור השלג החל להתגלגל במורד ההר.

זה נכון רק לגניאלוגיה? ממש לא! קחו לדוגמא את ויקיפדיה. אני סבור שכל ילד יודע היום לגשת למחשב, להקיש בגוגל את הביטוי אותו הוא מחפש, ובדף הראשון תתקבל לפחות תוצאה אחת מויקיפדיה, ואז – העתק, הדבק – ונגמר הסיפור. שיעורי הבית הסתיימו.
כל אתר אינטרנט, או מאגר מידע שלא מתוחזק נכון, לא מתעדכן ולא מציג את המידע הנכון והעדכני, גורם בדיוק לאותה בעיה.
יתרה מזאת, גם אם אספנו מידע מהימן מאתר מסוים, ולא טרחנו לוודא שהמידע עדכני במועד שבו אנחנו משתמשים במידע – חזרנו למידע לא איכותי, והזהב הופך אט אט לזבל.

קיימת בעיה נוספת – כאשר כבר מצאנו "זהב", לא תמיד הוא נגיש בצורה שנוחה לנו. נתקלתי כבר במידע טקסטואלי ששמור כתמונה, או טבלה שמוצגת באופן מאוד יפה ונוח לקריאה בעין, אולם כל נסיון לשמור את המידע כדי לעבד אותו מאוחר יותר בכלי "משרד ממוחשב", יעלה בשעות עבודה רבות של הסבה, מחיקת מידע מיותר והשלמת פערים במידע חסר.
רק לשם המחשה – טבלה שבה העמודה הראשונה מכילה את שם האיזור בארץ, השניה את שם הישוב והשלישית את כמות התושבים, נוחה לעיון כאשר שם האיזור מופיע רק פעם אחת, בתוך משבצת גדולה שמאחדת את כל הישובים באותו איזור, אבל כלל לא נוחה לעיבוד באקסל שבו אנחנו צריכים לסנן רק את הישובים שבהם יש יותר מ-25,000 תושבים.

לדעתי, נגישות מידע וזמינותו באינטרנט, "עזרו" לחלק מהאנשים לסיים את משימותיהם בזמן קצר יותר, והם מלאים תחושה של סיפוק ויעילות. אין ספק שזה בא על חשבון איכות התוצר!
בין אם זה שיעורי בית שניתנו בבית הספר, מחקר אקדמי במסגרת סמינריון באוניברסיטה או איסוף מידע כחלק מתפקידנו במקום בו אנו עובדים – אם במקום זהב נביא חתיכות פלסטיק נוצץ, במוקדם או במאוחר יהיה הדבר בעוכרינו.

כל הדברים שנכתבו עד שורה זו היו בעצם כדי לאפשר לי לומר את הדברי הבאים:
אם בעבר היינו צריכים להשקיע זמן כדי "לחרוש" את האנציקלופדיה, לשבת בספריה, לסכם ולכתוב בעט על-גבי ניייר, הרי היום הטכנולוגיה מאפשרת לנו לעשות "העתק הדבק", ומפנה את הזמן שלנו לחיפוש איכותי יותר, מחקר מעמיק יותר, וניפוי נכון של גרגרי הזהב מתוך החול. (בדיוק כמו שכתבתי בפוסט הקודם על ניצול משאבי המוח שלנו).
את הזמן שמוקדש לעבודה (במובן הרחב שלה) – הבה ננצל בצורה איכותית יותר, ניתן לטכנולוגיה לעבוד עבורנו, בתנאי שאנחנו מובילים במקום שבו יש לנו יתרון יחסי – המוח האנושי.

תגובתך בבקשה...

4 מחשבות על “לא כל הנוצץ זהב”