לפעמים טכנולוגיה זה לא מספיק

לאחר ששנים נמנעתי מכך – גם לי יש סמארטפון, מותקנות עליו אפליקציות שעוזרות לי בכל מיני תחומים.
לאט לאט, כמו רבים אחרים, גם אני מתחיל להשתעבד למכשיר הזה.

כשהייתי בתיכון, היה לי מורה למתמטיקה שהרשה לנו להשתמש במחשבון (קסיו FX-82), הוא קרא לזה "טמבל שני". הטמבל הראשון היינו אנחנו, שבכל הזדמנות שהייתה לנו לא לחשוב, רצנו לחשב חישובים על המחשבון במקום בראש.

אני חושב שהייתי בכיתה ד' כשאבא שלי לימד אותי לחשב שורש בעזרת נייר ועפרון, לכל מספר, לכל רמת דיוק שארצה. היום אני לא זוכר איך עושים את זה, כי היה לי קל לברוח ל"טמבל השני".

היום אנחנו בורחים בקלות ל"טמבל השני", הפעם הוא בדמות סמארטפון. זה באמת מכשיר חביב שעושה לנו נפלאות, אך האם גם הוא, כמו המחשבון בשעתו, יגרום לנו להפעיל פחות את היכולות האמיתיות שלנו?

חשבתי על הפוסט הזה לפני כמה שבועות, כשנסעתי לעבודה בתל-אביב. אשתי היתה בחו"ל, אז במקום לסוע כרגיל ברכבת, החלטתי לנסות את הנתיב המהיר. הגעתי לחניון, החניתי את הרכב וצעדתי לכיוון תחנת ההסעה. בדרך ראיתי מישהו עומד ושואל "עזריאלי?", היה די ברור שהוא מחפש להשלים רביעיה כדי לנצל את הזכות לפטור מאגרה בגין "רכב בתפוסה גבוהה", הבנתי שאני רביעי ומיד יוצאים, הסכמתי, ויצאנו לדרך.

התברר שהנהג אוהב לדבר, ולא סתם קשקושים, אלא דברי טעם. השיחה החלה בשיקולים של הנוסע השני והשלישי להצטרף לנסיעה כזו – לראשון אין ברירה, אם הוא יסע לבד, הוא ישלם, הרביעי יצטרף בשמחה כי ברגע שהוא מצטרף – נוסעים. משם קצרה הדרך לשיחה על אפליקציה לאייפון שתחבר "רביעיות". אחרי דיון קצר הסכמנו שאין בעיה לפתח כזה ישום, הבעיה תהיה "ליישם" אותו עם האנשים.

טענת הנגד העקרית היתה שאנשים לא ירגישו מחויבים, ואם תהיה להם הזדמנות לסגור רביעיה מזדמנת, הם לא יחכו לרביעיה שלהם, מתוך מחשבה שאחרים ינהגו בדיוק כמוהם. בשלב הזה עשינו הבחנה בין שתי שיטות – האחת – גיבוש רביעיות קבועות שיוצרות מחויובות, רביעיות אלה ישמשו לנסיעות מרובות, ועם הזמן יתאמו בינהם שעות וסדר "רכב תורן", השיטה השניה – רביעיות מזדמנות – בשיטת "כל הקודם זוכה" – בצורה זו הנהג שמעוניין להמשיך עם רכבו מפרסם "מכרז", שיפוג תוך פרק זמן נקוב, וכל מי שנמצא בסביבה וסביר שיגיע עד המועד הקבוע – יוכל לנסות להצטרף לרביעיה. כדי לצמצם אנשים שיצטרפו ויבריזו – לכל משתמש כזה יהיה ניקוד, שישפיע על זכייתו ב"מכרז" כזה בעתיד.

אז רעיון יש, אם מישהו רוצה לעשות מזה אפליקציה – אני לא שומר לעצמי זכויות יוצרים, יחד עם זאת – אשמח להשתתף בניתוח ואפיון.

זה גם יכול להיות ניסוי מעניין בפסיכולוגיה, סוציולוגה, תורת המשחקים וכנראה עוד כמה תחומים, לא?

ובחזרה אל הפתיח –
האם אנחנו זקוקים לטכנולוגיה כדי לחבר רביעיות כאלה, או שיש דרכים "אנושיות" להשיג תוצאה זהה?
האם הטכנולוגיה תעזור לנו, או תהפוך אותנו לתלויים בה ומסוגלים לעשות פחות בלעדיה?

תגובתך בבקשה...